שיעור גבוה של ילדים בישראל עדיין חווה רמות גבוהות מאוד של מצוקה רגשית, כולל חרדה ופחד, בעקבות אירועי השבעה באוקטובר. 75.7% מההורים מדווחים כי לפחות אחד מילדיהם סובל ממצוקה רגשית ו-54% סובלים מחרדה. כך עולה מסקר המשך של האיגוד לרפואת ילדים ועמותת גושן שנערך בשבוע ה-13 מפרוץ המלחמה.
עוד בעניין דומה
עמותת גושן, הפועלת למען רווחתם, שלומם ובריאותם של הילדים בקהילה, והאיגוד לרפואת ילדים ערכו סקר המשך לסקר קודם שנערך חמישה שבועות לאחר אירועי השבעה באוקטובר. הסקר הנוכחי ממפה את מצבם הרגשי של ילדים והוריהם בישראל כשלושה וחצי חודשים לאחר שבעה באוקטובר. סקר ההמשך כלל מדגם מזווג של 202 הורים לילדים בגילאי שנתיים עד 12 מכל רחבי הארץ שנסקרו במדגם הראשון.
תוצאות הסקר מצביעות על כך ששיעור גבוה של ילדים וילדות בישראל עדיין חווים רמות גבוהות מאוד של מצוקה רגשית, כולל חרדה, פחד והתנהגויות של Acting out. עם זאת ולמרות רמת המצוקה הגבוהה, רמת הפחד של ילדים וילדות נמצאת במגמת ירידה ככל שעובר הזמן מתחילת המלחמה.
החוקרים מציינים כי לא נמצא הבדל מובהק ברמת המצוקה הכללית וברמת החרדה בקרב ילדים לאחר השבוע החמישי וה-13 למלחמה, אם כי מסתמנת ירידה קלה. 58% מההורים דיווחו כי אחד מילדיהם מפוחד בשבוע החמישי למלחמה, לעומת כ-53% בשבוע ה-13 למלחמה.
ירידה קלה מאוד של פחות מ-4% נרשמה במצוקה הרגשית - 75.7% מהילדים סובלים מרמה גבוהה של מצוקה רגשית. זאת, לעומת כ-79% שנמדדו בסקר שנערך לאחר כחמישה שבועות למלחמה. קרוב ל-54% סובלים מחרדה. בסקר הקודם כ-57% מהילדים סבלו מחרדה.
יצוין כי לא נמצאו הבדלים מובהקים ברמת החרדה והפחד של בנות לעומת בנים ולא נמצא הבדל מובהק ברמת המצוקה הרגשית הכללית, החרדה, או הפחד בין ילדים בקבוצות גיל שונות.
מצוקה גבוהה ברמה מובהקת בכל המדדים נמצאה אצל ילדים וילדות ממשפחות שאחד מקרובי משפחותיהם או חבריהם נפגעו ישירות במלחמה. ילדים שאחד מהוריהם במילואים הראו רמות גבוהות יותר של מצוקה רגשית בכל המדדים.
רמות גבוהות של חרדה ודיכאון ב-30% מההורים
הנתונים מראים עוד כי בקרב ההורים, רמת הדיכאון והחרדה ירדה בין השבוע החמישי לשבוע ה-13 למלחמה, אולם עדיין כמעט 30% מההורים מדווחים על רמות גבוהות של חרדה ודיכאון.
אצל ההורים נמצאה ירידה מובהקת ברמת המצוקה הרגשית בין השבוע החמישי למלחמה לשבוע ה-13 למלחמה. כך, בשבוע ה-13 למלחמה נמצא כי 27% מההורים מדווחים על דיכאון, לעומת כ-41% בשבוע החמישי למלחמה וכ-28% מדווחים על חרדה לעומת 40% מהמדגם הקודם.
יצוין כי, ככל שיש בני משפחה או קרובי משפחה שנפגעו, כך מדווחות רמות גבוהות יותר של מצוקה רגשית וחרדה. כמו כן, המצוקה הרגשית הגבוהה מצויה באופן מובהק בקרב יותר נשים מאשר גברים.
הורים נתבקשו לדווח האם בעקבות המצוקה של ילדיהם פנו בחודש האחרון לאחד ממקורות התמיכה שהוצעו על ידי הרשויות או המגזר האזרחי. מהסקר עולה כי רק 14% מההורים בישראל דיווחו שפנו למקור תמיכה בעקבות המצב. מתוכם, רק 1% מההורים דיווחו כי פנו למרכזי החוסן היישוביים על מנת לקבל עזרה בנוגע לילדים ולילדות, 1% פנו לאחד מהקווים החמים להורים שהוקמו בזמן המלחמה, 2% מההורים דיווחו כי פנו לשפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי) לתמיכה, 9.9% פנו לטיפול אצל פסיכולוגית, פסיכיאטרית או עובדת סוציאלית, 4.9% פנו למקור תמיכה אחר כגון בית הספר.
כ-56% מההורים הביעו ציפייה שרופאי הילדים יתעניינו במצבו הרגשי של הילד וקרוב לרבע (21%) מההורים מצפים שיתעניינו במצבם הרגשי שלהם וייתנו להם הדרכה להתמודדות עם המצב. 30% מההורים היו רוצים לקבל הדרכה מרופא הילדים בנוגע למצבו הרגשי של הילד.
פרופ׳ צחי גרוסמן, יו״ר האיגוד לרפואת ילדים, מסר כי "השפעת המלחמה על הנפש ממשיכה להיות מורגשת ברחבי הארץ. ככל שתטופל מהר, תצרוך פחות משאבים ותמנע נזק ארוך טווח. רופאי הילדים נמצאים בקו הראשון של חזית בריאות הנפש. השקעת המדינה במערך בריאות הנפש והדרכות לרופאי הילדים למתן מענה ראשוני ומדויק אינה סובלת דיחוי. זה בנפשנו ובנפשם של ילדינו".
פרופ׳ איתן כרם, יו״ר עמותת גושן, לשעבר מנהל אגף הילדים ב"הדסה", הוסיף: "לאחר חמישה חודשים של מלחמה אנו רואים עדיין שילדי ישראל חווים רמה גבוהה של מצוקה וחרדה, דבר המחייב התערבות מיידית ברמה הלאומית.
"לאחרונה סיימנו בשיתוף משרד הבריאות וקופות החולים, קורס לרופאי ילדים - 'רפואה מודעת טראומה', במטרה לתת להם כלים למענה ראשוני לילדים ולהוריהם. 'גושן' תמשיך בהכשרות לרופאי ילדים ומשפחה ולאחיות טיפת חלב בתחום בריאות הנפש עם דגש על מתן מענה ראשוני לטראומה ומצוקה".
את הסקר הובילו ד"ר שולמית פינצ'ובר, מנהלת המחקר בעמותת גושן, ד"ר חוה גדסי, מנהלת רפואית בעמותה, פרופ' מרי רודולף, פרופ' אמריטוס באוניברסיטת בר אילן וחברת ועד מנהל בעמותה ופרופ' צחי גרוסמן, יו"ר האיגוד לרפואת ילדים, חבר ועד מנהל בעמותה וחבר סגל בביה"ס לרפואה באוניברסיטת אריאל.
לדברי החוקרים, יש להמשיך ולעקוב אחרי מגמה זו, לשים לב במיוחד לילדים ולהורים שרמת המצוקה שלהם לא יורדת עם הזמן, ולתת להם מענה מותאם בהקדם.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
